1. לפניי בקשה לעצור שבעת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים בעניינם, שכן הוגש כנגדם כתב אישום - במסגרתו יוחסה לכולם עבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין או החוק),
למעט משיב 3 - לו מיוחסת עבירה של סיוע לאחר מעשה, לפי סעיף 260(א) לחוק העונשין. נוסף לכך, לכל המשיבים יוחסה עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק.
השתלשלות ההליכים בתיק
2. במהלך הדיון, בהסכמת באי כוח המשיבים 1, 6, ו- 7, אשר אישרו קיומן של ראיות לכאורה נגד מרשיהם, ניתנו החלטות, אשר הורו על מעצרם של משיבים אלה.
אשר על כן, מתייחסת החלטה זו אך לעניינם של המשיבים 2-5.
באי כוחם לא הכחישו קיומן של ראיות לכאורה נגד מרשיהם, אך לטענתם קיימות ראיות נוספות, אשר בכוחן להחליש עוצמתן של הראיות לכאורה (ראה עמ' 4 לדיון מיום 9.1.07). הדברים אמורים בעיקר גבי מה שכונה בפי הסנגורים כשקריו ואי מהימנותו של עד המדינה, ברגית (להלן: עד המדינה או ברגית) - בעטיים יש לדחות גרסתו כשקרית. לטענתם, היה ברגית מעורב במעשה, כמי שלקח חלק אקטיבי בביצוע העבירה.
פרטי כתב האישום
3. על פי האמור בכתב האישום, בתחילת שנת 2004, במועד שאינו ידוע בדיוק למבקשת, קשרו המשיבים כולם,
למעט משיב 3, יחד עם אדם בשם חאלד ג'אבר (להלן: חאלד) לחטוף המנוח ולרצוח אותו.
ביום 27.3.04, בסמוך לשעה 20:00, הגיע אדם בשם מחמד ברגית לדירתו של המנוח (להלן: ברגית). בבית היו מספר אנשים. לאחר מכן הגיעו לדירה המשיבים 5 ו-6, אך הם עזבוה בחלוף זמן קצר. ברגע שהמנוח וברגית התכוונו לצאת מן הדירה על מנת לרכוש סמים, הגיע משיב 4 לדירה והתפרץ לעבר המנוח בטענה, שהמנוח מאפשר לאשתו של משיב 4 להתארח אצלו. בין השניים התפתחו דין ודברים, ולאחר מכן עזב משיב 4 את הדירה. המנוח וברגית נכנסו לרכבו של ברגית והחלו בנסיעה. כעבור מטרים ספורים, הבחין המנוח בכלי רכב לבן, נהוג בידי משיב 5, הוא אחיו של המנוח, אשר סימנה להם לעצור. ברגית עצר הרכב והמנוח יצא וניגש לרכב הלבן כאמור - בתוכה ישבו אחיו, משיב 5 וכן משיבים 4 ו-6. משיב 5 הציע למנוח להצטרף אליהם, כדי שכולם ייסעו ברכב אחד, על מנת לרכוש סמים בצפון העיר. ברגית הסכים מצידו להצעה, החנה רכבו בצד ועלה יחד עם המנוח לרכב, בו נהג משיב 5. ברגית והמנוח התיישבו במושב האחורי יחד עם משיב 4, כאשר משיב 6 ישב במושב שליד הנהג. משיב 5 נסע לכיוון בית חנינה ולא למקום אליו נתכוונו כולם בתחילה לנסוע. ברגית ביקש לכוון משיב 5 למקום הנכון, אך משיב 5 הסביר לו, כי הוא נוסע למקום טוב יותר וזול יותר, בתוך בית חנינה.
בסופו של דבר, נעצר הרכב הלבן בסמוך לבית מסוים. משיב 4 ביקש את ברגית והמנוח לצאת מן הרכב ולהתקדם לעבר הבית. לאחר שהתקדמו השניים מטרים ספורים בשביל עפר, התנפלו עליהם המשיב 1 וחאלד, אשר המתינו להם מבעוד מועד, כשהם רעולי פנים ומחזיקים בידיהם מקלות, מוטות ברזל ושברייה גדולה. משיב 1 החזיק בידו גם אקדח. המשיבים וחאלד דחפו את ברגית לכיוון הרכב, ואילו את המנוח הובילו לכיוון אחר והחלו להכותו. משיב 1 קשר לברגית את הידיים, ומשיבים 4 ו-6 החלו להכותו בסטירות ובאגרופים. משיב 1 איים על ברגית, כי אם יפתח פיו יירה בו באקדח. המנוח הובל למטע זיתים - שם, לאחר שכפתו המשיבים את ידיו מאחורי גבו וכיסו ראשו בבד שחור, החלו המשיבים לתחקרו ולהטיח בו האשמות שונות. בשלב מסוים הסירו משיבים 1 ו-2 וחאלד את רעלותיהם. ברגית זיהה אותם, וביניהם זיהה גם את אחיו, הוא משיב 2. המשיבים התירו החבל מברגית ונגשו למנוח, אשר ישב על האדמה. המשיבים קשרו חבל סביב צווארו, הניפו את גופו באוויר, השליכו החבל לאחד מענפי העץ ומשכוהו כלפי מעלה, כשהחבל מתהדק סביב צווארו של המנוח. לאחר שנתלה משך דקות מספר, הורידוהו המשיבים. משיב 1 דרך על חזהו של המנוח ומשך בחבל כדי לוודא מותו. אכן, כתוצאה ממעשיהם מת המנוח.
המשיבים לא רצו להשאיר הגופה בקרבת ביתו של משיב 1, ולכן הרימו אותה והעמיסוה על הרכב הלבן. חלקם עלו לרכב הלבן ואילו חלקם האחר נסע ברכבו של משיב 2. כולם נסעו לכיוון ענאתא - שם, באזור שומם, הוציאו הגופה והשליכוה. לאחר מכן, לאור תיאום טלפוני שנערך ביניהם, הגיעו המשיבים לביתו של משיב 3, על מנת להעלים ראיות ולטשטש מעשיהם. משיב 3 סייע ליתר המשיבים להיפטר מבגדיהם, אשר היו מוכתמים בדם, נתן להם בגדים נקיים וסייע להם לשרוף בגדיהם הקודמים. בנוסף, מסר משיב 1 את האקדח למשיב 3 וביקש אותו לשמור על האקדח. המשיבים יצאו מביתו של משיב 3 לאזור בו השליכו הגופה, הורידו מן הגופה את כיסוי הראש והשליכוה לערימה בוערת של זבל, בקרבת מקום.
טענות המבקשת לעניין הראיות לכאורה
4. נוכח עמדת ב"כ המשיבים, כפי שהוצגה בתחילה, מיקד ב"כ המבקשת טיעוניו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה - עליהן התבססה בקשתו למעצר עד תום ההליכים. להלן תמצית טיעוניו:
הראיה המרכזית הנה מכלול הודעותיו של עד המדינה, ברגית. לדברי ב"כ המבקשת, ברגית הנו המפתח לחשיפת פרשת הירצחו של המנוח ומעורבותם של המשיבים במעשה הרצח. כתב האישום בנוי כולו, למעשה, על המידע, הגלום בהודעותיו של ברגית. ב"כ המבקשת ציין, כי ברגית היה במעמד של אסיר בחופשה. הוא נשפט בשל עבירות מרמה והונאה - בגינן הושתו עליו 30 חודשי מאסר. ברגית פנה לקצין המודיעין, אלי תייר, ומסר לו פרטים אודות הרצח. ברגית הציע לפנות למשטרה כדי למסור פרטים בעניין ולהוביל העקבות למעורבים - כל זאת בתמורה להטבות במצבו המשפטי הוא. בסופו של דבר, נחתם הסכם בין ברגית לפרקליטות - במסגרתו יוגדר ברגית כעד מדינה בהתאם לערך המידע שיספק לעניין. במעמד זה קשר ברגית את עצמו לאירוע באופן תמים ובאין מעורבות כלשהי בפלילים. גרסתו של ברגית הנה זו המופיעה בכתב האישום, ואין צורך כעת לחזור על פרטיה, אלא אם יידרש הדבר בהמשך.
לאחר שנחתם הסכם עד מדינה, הוביל ברגית את המשטרה לזירת הרצח, כאשר הזירה תועדה היטב על ידי מעבדת זיהוי פלילי (להלן: מז"פ). ברגית גם הוביל המשטרה למקום - בו הושלכה הגופה ונמצאה כשהיא כפותה וזרוקה על צד הדרך. בזירת הרצח בבית חנינה נתגלו ממצאים רבים, כלהלן: בדלי סיגריות - מהם הופקו פרופילים של DNA, חלק מחבל אשר ככל הנראה שימש הרוצחים לתליית המנוח, כתמי דם רבים ומוט ברזל. חוקרי המשטרה, אשר חפצו לאסוף ראיות רבות יותר לצורך תמיכה וסיוע לגרסתו של ברגית, הפעילו את ברגית משך תקופה של כשנתיים וחצי.
5. על כן, נוסף להודעותיו של ברגית, המסבכות כלל המשיבים בביצוע עבירת הרצח, קיימות ראיות סיוע רבות:
האחת, הודעותיו של משיב 7 - משיב זה קשר עצמו ואת יתר המשיבים, בהודעותיו במשטרה, לזירת הרצח. לדבריו, שימש מעין תצפיתן במהלך האירוע. משיב 7 תיאר כיצד ביקשו משיב 1 לבוא, במטרה להרוג מישהו. משיב 1 הביא 3 רעלות, כאשר משיב 7 לקח אחת מהן לעצמו והמתין יחד עם משיב 1 ואדם נוסף, רעול פנים. השלושה, הם המשיבים 1 ו-7 כאמור וכן רעול הפנים, ירדו למטה והמתינו. אז הגיע רכב לבן - ממנו ירדו משיבים 2 ו-3, ברגית והמנוח. משיב 7 כיסה פניו ברעלה, אחז במקל, וכולם החלו לתקוף את ברגית וכן קשרוהו עם חבל. משיב 7 טען, כי ביקש להגן על ברגית. יתר המשיבים הנוכחים קשרו המנוח והורידוהו למטע הזיתים, לטרסות, כאשר משיב 7 נשאר עם ברגית על מנת למנעו מלצפות במתרחש מטה. משיב 7 שמע את המנוח זועק "מה אתם רוצים ממני", כשם שציין גם ברגית בהודעותיו. כעבור כמחצית השעה לא שמע כבר משיב 7 את זעקותיו של המנוח. המשיבים 2 ו-3 וכן רעול הפנים שבו. אז ראה משיב 7, כי המשיבים 1, 2, 3 ורעול הפנים הרימו גופתו של המנוח והכניסוה לתא המטען. כל הנוכחים עזבו את המקום בשני כלי רכב. כלי הרכב עצרו ליד ביתו של משיב 3, החליפו בגדיהם, אשר היו מגואלים בדם, ומשיב 3 עזר להם לשרוף הבגדים המוכתמים. משיבים 1, 2 ו-3 ביקשו ממשיב 7 לבוא עמם כדי לשרוף הגופה אך הוא לא נסע אתם. משיב 2 ורעול פנים נסעו להשליך הגופה וחזרו בחלוף רבע שעה לערך. למחרת היום, חזר משיב 7 יחד עם משיב 1 לזירת הרצח וככל הנראה ירד מטה כדי להעלים כתמי הדם. בהודעתו מיום 24.10.06, נזכר משיב 7 כי היו באירוע שניים נוספים, ולאחר שנעשה לו מסדר זיהוי תמונות, זיהה את המשיבים 4, 5 ו-6, כמי שהשתתפו באירוע. ביום 6.11.06 נעשה למשיב 7 דו"ח הובלה והצבעה.
לדידו של ב"כ המבקשת, בעובדה שמשיב 7 ערב עצמו באירוע וסבך גם את האחרים, יש כדי לדחות ניסיונותיהם של הסנגורים לקעקע דבר מהימנותו. המשטרה הכניסה את ברגית לתאו של משיב 7, והשניים ניהלו שיחה, אשר הוקלטה שלא בידיעתו של משיב 7. ב"כ המבקשת טען, שקיימת חפיפה משמעותית בין הודעותיו של ברגית והודעותיו של משיב 7, הגם שקיימות גם סתירות בין ההודעות, בעיקר באשר לחלקו של משיב 3 באירוע. ב"כ המבקשת ציין עוד, כי סתירות אלה גרמו למאשימה, בסופו של דבר, לייחס למשיב 3 עבירות קלות יותר מאלה שיוחסו לכל יתר המשיבים. ב"כ המבקשת הזכיר לעניין זה, כי לדברי משיב 7, משיבים 2 ו-3 פגשוהו בבית המעצר וביקשוהו להתחזות לחולה נפש ומפגר, המקבל כדורים, וכל זאת על מנת שלא לסבכם. משכך, בידי המבקשת ראיות, אשר די בהן לצורך הרשעת המשיבים בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
ראיה נוספת הנה ממצאי בדיקת ה- DNA - בזירת הרצח שבמטע הזיתים נמצאו חמישה בדלי סיגריות. ב-DNA, אשר הופק מתוך שניים מן הבדלים נמצא, כי אלה שייכים למשיב 1 ולמשיב 2.
ב"כ המבקשת עמד,
במסכת הראיות הכוללת, גם על חקירתו של משיב 1, כאשר לדבריו, אירעו תהפוכות בעניינו של משיב זה. תחילה רצה ליתן גרסתו אך ביקש לחשוב על העניין. אחרי כן הכחיש שרצח או היה מעורב במעשה הרצח, שקל דבר עסקה עם הפרקליטות, חשש להודות שמא תגרום הודאתו ל"מלחמה" בחוץ, שמר על זכות השתיקה, התנה תנאים, הביע נכונות להיות עד מדינה, אישר ביום 26.11.06, כי משיב 5 נכח בליל הרצח תוך הנהון בראשו לחיוב, שמר על זכות השתיקה במהלך העימות עם ברגית ביום 26.11.06, אמר ביום 2.12.06, שגם מחמד (ברגית) מעורב ברצח, וכן עירב את משיב 5, אחיו של המנוח ברצח, ביום 6.12.06. משיב זה שמר ככלל, בהודעותיו, על זכות השתיקה.
תגובתו של עו"ד אדלבי, ב"כ משיב 4